-->

יום ראשון, אוקטובר 09, 2011

שוברים את הצום כמו שצריך-מכינים כנאפה בבית!

אז איך עבר עליכם כיפור?
כיפרתם על חטאיכם?






יופי אז מגיע לכם כנאפה.





מסתבר שאפשר להכין כנאפה בבית. ומסתבר שזה ממש פשוט.
אמנם צריך לזקק חמאה (אוי ואבוי!) אבל זה החלק הכי מסובך בעניין. למרות שגם להפוך את הכנאפה ולהשאיר אותו שלם-משימה שצלחנו בהצלחה- הוא גם חלק די מסובך.
אז נו טוב...


במהלך שיטוטיי חסרי המטרה בערב יום כיפור, נפגשתי עם חברתי ל' משכבר הימים. דיברנו על הא ועל דא, ואז היא אמרה בנונשלנטיות רבה- "היי,אני מכינה כנאפה מחר בערב, רוצה לבוא?"


רוצה לבוא?


רוצה לבוא?


רוצה לבוא?


כן נשבעתי ששאלתי את זה לפחות 3 פעמים בתוך הראש שלי!
בטח שאני רוצה לבוא!!


"אולי נכין גם פיצה" זרקה ל' לאוויר.


פיצה?


פיצה?


פיצה?!?!?


טוב לא 3 פעמים, אבל פיצה?!


בטח שאני באה! count me in!


כל כך הרבה זמן אני מתכננת להכין כנאפה בבית. איך לא חשבתי לשתף במחשבותיי נוטפות הסוכר את ל'? הלוא היא ידועה בתור בחורה רצינית ביותר בכל הנוגע להכנת דברים מגניבים בבית, ותמיד יוצא לה טעים! (מה לעשות, גנים...)
לא היה מנוס מלקפוץ על ההצעה ולהתנחל במטבח של אמא של ל' בצאת כיפור עם המצלמה. את הבטן ריפדתי בעוגת שמרים של אמא כדי שלא אגסוס על סף דלתה בעוד סירופ הסוכר מבעבע בקלחת.


הצום עבר בקלות יחסית, אך מחשבות על כנאפה מכונפת מרחפת באוויר בלווית פיצות המנגנות על נבל, גרמו לבטן שלי לקרקר חזק,ולזמן לעבור לאט  ל א ט.


דפיקה בדלת, וכלבתה המקפצת של ל' קיבלה את פני בידיעה מוחלטת שהיא הולכת ללקק הרבה צלחות היום.
אני נכנסת למטבח ומפריעה למלאכת זיקוק החמאה.




תזכירי לי למה בעצם מזקקים חמאה? שאלתי.




צריך להפריד בין מוצקי החלב, לשומן שבחמאה, כי הם נשרפים מהר, ויהרסו את הטעם של כל הכנאפה, הסבירה ל' בסבלנות רבה למרות ששאלתי זאת פעמיים. וכל פעם מחדש אמרתי אה נכון. ידעתי את זה! (באמת ידעתי)




ל' מצאה שהדרך הטובה ביותר לסנן את מוצקי החלב היא באמצעות פד גזה.
מה שצריך לעשות זה לחמם חמאה מוצקה בקלחת קטנה על אש נמוכה נמוכה, ובאמצעות כף לאסוף את מוצקי החלב שנפרדים מהנוזל וצפים למעלה. את הנוזל שנשאר, למרות שהוא נראה נקי, מעבירים דרך פד גזה, כדי לסנן אותו כמו שצריך. הנוזל המתקבל הוא נוזל עכור צהבהב. ידוע גם כגהי (הודי) או סמנה (תימני). ניתן לרכוש חמאה מזוקקת במעדניות.




את המוצקים אל תזרקו! תשמרו אותם לעוגיות,קרמים או וואטאבר. מקסימום תעבירו אלינו ונמצא להם תעסוקה. זה גם ממש טעים. תטעמו.


מכאן ההכנה מאד פשוטה.
יוצקים למחבת חצי מכמות החמאה.מאווררים בידיים את שיערות הקדאיף ומסדרים במחבת, על החמאה. הלהבה צריכה להיות נמוכה בתור התחלה,וצריך לעבוד יחסית מהר.




ועכשיו לגבינה. במקור משתמשים בג'בנה שהיא גבינה ערבית קשה ומלוחה שמשרים במים לפני השימוש כדי לווסת את המליחות ולרכך אותה. מכיוון שמאד קשה להשיג אותה (אני רוצה לנסות להכין) ניתן להשתמש בפטה עיזים קשה ומתפוררת, או ריקוטה פרסקה. כך המליצו.


אנחנו השתמשנו בפטה עיזים קשה ומתפוררת (20 אחוז שומן, כי שאלתם) , שלדעתי הייתה מצויינת. לא יודעת איך ריקוטה תתנהג בחימום, אבל יהיה מעניין לנסות.




את הגבינה מפוררים בידיים. ניתן להשרות את הגבינה במי ברז כמה שעות לפני השימוש כדי להוריד מהמליחות. מפזרים אותה בשכבה אחידה מעל האטריות.




ככה, בצורה כזאת




מעל מסדרים עוד שכבה של אטריות קדאיף




עכשיו אפשר להגביר קצת את הלהבה ולחכות.
מחכים עד שהכנאפה זהוב זהוב ומבעבע בתחתית, ויש לו ריח של "חביתה עם גבינה" לפי ל'. חה ☺
ניתן לבדוק את זה באמצעות תרווד שמכניסים מתחת לכל העניינים ומרימים קצת. אם זה זהוב שחום ומבעבע-זה סבבה. אפשר להפוך.


להפוך זה החלק המפחיד.
בד"כ מניחים צלחת שמכסה את פני המחבת, הופכים את המחבת יחד עם הצלחת ואז מגלישים את הכנאפה על צידו השני למחבת.
אז זהו. שלא. אם היינו עושות כך העסק בטוח היה מתפרק. החלטנו ללכת על בטוח ולא לאכזב שני גברברים רעבים, בחורה אחת, וכלבה אחת. ועוד שתי טבחיות חובבות שהיו מתאכזבות מאד.


איך הולכים על בטוח? מחליקים את הכנאפה לצלחת כמו שמחליקים חביתה, כך שצידו המטוגן כלפי מטה. לוקחים צלחת נוספת בקוטר של הצלחת הראשונה, מכסים את הכנאפה, מצמידים את הצלחות והופכים. יוצקים את שאר החמאה למחבת, ומגלישים את הכנאפה כשצידו הזהוב והמטוגן כלפי מעלה.








הצלחנו!


עכשיו מחכים שוב. בודקים שהוא מספיק זהוב, וכשהוא מספיק זהוב יוצקים את סירופ הסוכר. רגע, סירופ סוכר??!
כן הכנו אותו מראש. פשוט מרתיחים מים, סוכר וקצת לימון עד שהסוכר נמס ומתקבל סירופ סמיך מעט עם צבע ענברי בהיר. הסירופ צריך להיות חם כך שאם אתם מכינים אותו מראש, אין בעיה. רק חממו אותו לסף רתיחה לפני היציקה.




נותנים לסירופ להצטמצם ולבעבע ולהיספג בתוך הכנאפה. צריך להציף את הכנאפה בכל הכמות של הסירופ, אבל תכלס אפשר גם פחות.


וזהו! סיימנו! מעבירים לצלחת הגשה, ואוכלים חם חם חם!!!






כנאפה, מי יכול להגיד לך לא?


כנאפה ביתית
כנאפה במחבת 24
ההשראה למתכון נלקחה מ מתכוניישן עם שינויים שלנו.


הוראות הכנה באדיבותה של ל' החיננית:



מרכיבים:


200 גר' קדאיף (אפשר גם יותר – עד 300 גר' אחרת זה ייצא עבה נורא)
200 גר' חמאה (או 3/4 כוס גהי או סמנה)
300 גר' פטה עיזים (מושרית במי ברז) או ריקוטה פרסקה
1 כוס סוכר
1 כוס מים
1/2 כפית מיץ לימון
אופצייה: 2-3 טיפות מי ורדים


אופן ההכנה:


מתחילים בזיקוק החמאה: מחממים את החמאה בקלחת/סיר על אש נמוכה, עד להמסה מלאה. מורידים את החמאה מהאש ומניחים לדקה – שתיים בצד לצינון קל. בעזרת כף נקייה מסירים את המוצקים הלבנים שצפים – שווה לשמור אותם ולהשתמש בהם להעשרת עוגיות/רטבים וכו'.. לאחר ההסרה הראשונית, מרפדים משפך בבד גזה או בחיתול מבד ומסננים דרכו את השמן שנשאר בסיר.


מכינים את סירופ הסוכר: בקלחת קטנה שמים כוס אחת של סוכר, כוס אחת של מים וחצי כפית של מיץ לימון. למי שאוהב בשלב זה ניתן להוסיף 2-3 טיפות של מי ורדים. מחממים על אש גבוהה עד שכל הסוכר נמס לחלוטין.


להכנת הכנאפה: שופכים חצי מכמות החמאה המזוקקת למחבת, אש נמוכה.
לוקחים חצי מכמות שערות הקדאיף, "מאווררים" אותן קצת בעזרת הידיים ומרפדים את תחתית המחבת בצורה יחסית מרווחת ולא מהודקת. מעל הקדאיף מפוררים את הגבינה בצורה שווה, ומעל הגבינה שמים את החצי השני של הקדאיף, גם כן בצורה מרווחת ומאווררת.


מדיי פעם בודקים את התחתית בעזרת מרית רחבה. כשהתחתית זהובה, מחליקים את הכנאפה לצלחת גדולה, הופכים בעזרת צלחת גדולה אחרת, שופכים למחבת את החצי השני של החמאה המזוקקת, ומחליקים את הכנאפה בחזרה למחבת. גם כאן ממתינים להזהבה של החלק התחתון.


כשהכנאפה זהוב משני הצדדים, בעודו במחבת על אש נמוכה, שופכים את סירופ הסוכר (בעודו חם) בצורה שווה על הכל. משהים כמה רגעים על האש עד שהנוזלים המיותרים מתאדים באופן חלקי, ומעבירים לצלחת הגשה.


ניתן לקשט בפיסטוקים קצוצים, אגוזים ועוד.. מגישים חם!




הערות ושדרוגים:

  • אם 200 גר' חמאה נראה לכם הרבה מדי, אין בעיה להשתמש ב150 גר' אבל לא פחות מזה.
  • סליחה אבל מי ורדים זה בעע, לא שמנו ולא נשים. אם אתם אוהבים, רוצו על זה.
  • לא השרנו את הגבינה במי ברז, והמליחות שלה הורגשה. אני מאד אהבתי את זה, אבל שאר הטועמים טענו שהיה מלוח מדי. מי שלא חולה על שילוב של מתוק מלוח כמוני וכמו ל', מוזמן להשרות את גוש הגבינה במי ברז כמה שעות לפני ההכנה.
  • 300 גר' גבינה זה די הרבה. אפשר בכיף להשתמש ב200-250 גר' בלבד.
  • את החמאה אין להשחים,אלא להמס בעדינות בלי שתשנה את צבעה לזהוב. כך גם הסירופ. סירופ סוכר-לא קרמל.





כנאפה מישהו?


ותודה לל' על הסבלנות,לאמא של ל' על המטבח, למיקה שליקקה את הצלחות, ומי שלא אכל כי הוא בתאילנד- חבל!


אגב, הכנאפה היה מנה ראשונה. אח"כ קינחנו בפיצות דקות מהממות.






אבל זה כבר לפעם אחרת...


******************************************

חברים, אני מקווה שלא שכחתם את עמוד הפייסבוק של טולטולים.
אני כל ערב מחכה. מה זה מחכה, יושבת ובוכה, בציפייה דרוכה לתמונות ולפידבקים שלכם. אני כל הזמן שומעת שאתם מכינים מתכונים, אבל מה, מתעצלים! אני לא צוחקת! פרגנו לעצמכם, צלמו ושתפו עם כולנו את התוצרים בתמונות בעמוד הפייסבוק, ואם אין לכם פייסבוק- לא נורא! שלחו למייל, אני אשמח לקבל ולפרסם כאן או בפייסבוק, באישורכם כמובן..
אז יאללה רוצו למטבח! מחכה לשמוע מכם.

באהבה רבה, טל

14 כבר הגיבו:

ל' ;) אמר/ה...

אלופהה! אין כמוך =]

נטלי אמר/ה...

יאמי! נראה ממש מעולה.

אלון אמר/ה...

טוב זה מדהים.
אני כבר שנים אומר לחברים שחייייבים כבר להכין כנאפה אבל כנראה שלא היה לי אומץ.
המתכון והתמונות נראות נפלא (חוץ מהתמונה של המוצקים שהוציאה לי את התיאבון לשבוע).

רק אני לא מבין -
איך נראית הגבינה שקניתם? יש כזה בסופר? מה צריך לבקש? פטה מתפוררת? או שזה בא ארוז?
והטעם של העזים לא קצת חזק מדי?

באיזה מצב צבירה מגיעה חמאה מזוקקת? ובעצם אם מוציאים את החלק ונשאר רק השומן למה אי אפשר פשוט לטגן בשמן (וסליחה על הבורות)

אנונימי אמר/ה...

אוי טל..
כנאפה זה אחד הדברים בה' הידיעה.
כשהייתי חיילת בעלי היה מביא לי כנאפה מבית צפאפה (רחמנא ליצלן :) עד היום זכור לי הטעם.. אין דברים כאלה.
ושלך נראה ממש טוב! גם ההסברים, גם התמונות, גם הכתיבה השנונה..
הכל!

קרן.

Winnie אמר/ה...

זה נראה ממש טעיםםםםםםםם
ואני אגלה לך סוד (אבל זה סוד!!) - אף פעם לא אכלתי כנאפה.....
ממש עושה חשק לנסות!:)

Taltul אמר/ה...

תודה רבה לכוווולם!!! ♥

ואלון!
הגבינה באה בגוש, בתוך שקית אטומה, בלי נוזלים. של מחלבות גד אגב.אפשר למצוא בסופרים, ואפשר לבקש במעדנייה-פטה עיזים מוצקה.
הגבינה מוצקה ומתפוררת- לא נמרחת כזאת!!
הטעם של העיזים לא חזק בכלל, אבל אני אוהבת מאד גבינות עזים, אלה שלא אוהבים לא התלוננו על טעם חריג או דומיננטי מדי.
אם אתה יודע שאתה לא אוהב טעם עיזי, נראה לי שאפשר להשתמש בפטה בקר (אבל גבינת עיזים יותר מיוחדת)

לגבי החמאה, היא במצב צבירה נוזלי סמיך מאד, צהבהב עכור (כמו בתמונה הראשונה של הנוזל הצהוב שנשפך? חמאה)
לא יודעת איך זה יצא עם שמן, נראה לי מטוגן מדיי וכבד. לחמאה יש טעם מיוחד מעבר עובדה שהיא שומן מוצק ולא שמן נוזלי, מאד מיוחד שאי אפשר להשיג בשימוש עם שמן.

ולגבי המוצקים-זה ממש טעים ולא מגעיל בכלל P:

אנונימי אמר/ה...

גרררר
מאוד אוהבת כנאפה
יאמי
אילנית12

אנונימי אמר/ה...

נראה משו-משו! אני כל כך בעד השילוב של מתוק-מלוח! ואיזה מזל שיש חברות :-)

המשך שבוע נהדר וחג סוכות שמח!
אלנה

פיית העוגיות אמר/ה...

מתה על הכתיבה שלך יקירתי, את קורעת מצחוק :)
מי רוצה כנאפה? בטח שאני!
מתה מתה מתה על כנאפה.
תוסיפי את העובדה שבעלי שונא קדאיף
ותקבלי קרייבינג בלתי ניתן לריסון.... :)
אני הכנתי אותה עם ג'יבנה שדגתי ביפו בגירסה האפויה ויצא מגניב
ועכשיו ממש בא לי ביס... אבל ממששששש

חנה אמר/ה...

הי,

נראה מעולה!

איפה ניתן לקנות אטריות קדאיף? אני אף פעם לא מוצאת בסופר.

שמרית אמר/ה...

תותחית על!!!!
נראה טווווב, למרות שאני בטוח לא אכין את זה בבית, גם לסבלנות שלי יש גבול חחחחח

חג שמייח מותק

טיולים אמר/ה...

אמנם אני מאוד אוהבת כנאפה, אך לא שברתי איתו את הצום. אך אני חושבת שזהו אחד המאכלים היותר טעימים בתור קינוח לאחר האוכל או משהו כזה. תדה על המתכון בכל אופן אני אשתמש בו.

אוכל לנשמה אמר/ה...

מעלף ומאלף , מתחילה להתאהב קשות בבלוג שלך...
תודה
חיה

טל אמר/ה...

ניתן למצוא איטריות קדאיף בחנויות מתמחות ובחלק מהסופרים-מצאתי בשופרסל דיל ובחצי חינם

הוסף רשומת תגובה

כשאתם מגיבים, זה כיף חיים