-->
טוען...

יום ראשון, אוקטובר 07, 2012

על באונטי ענק והתקף חרדה

אני בד"כ לא טיפוס לחוץ. חרדות? לא בבית ספרנו. מיותר לגמרי. למה להילחץ סתם?



אפיזודה דרמטית-
שקר גס. לחץ? כן הכי אני. חרדות? אוהו. למה לא להילחץ אם אפשר כן?! אהה?!?!

ו...חזרנו.

אז, מכירים את זה שאתם עולים לכיתה ב', אהה. זאת אומרת שנה ב', ועדיין לא נותנים לכם לבנות לעצמכם את מערכת השעות שלכם ?! 

בהתחלה חשבתי שזה יתרון. אבל עכשיו, כשאני כולי סטודנטית מנוסה וכבר הבנתי פחות או יותר כיצד המערכת האקדמית מנסה לפעול (מזימה ענקית לגרום לחבורה של בני עשרים+- לסבול במשך ארבע שנים בממוצע ולהיות עניים מאד) אני מבינה שזה בעצם חיסרון די גדול.



עוד אפיזודה:
הקוקו שלי באמת נראה ככה!! כפי שסיפרתי לחלקכם בפייסבוק
תרמתי את השיער שלי לעמותה למען חולי סרטן ואני ממש ממש ממליצה לכל מי שיכול לתרום גם!



***

אם זה היה תלוי בי, אני לא הייתי לומדת עד מאוחר כל כך כל יום. לא. אלא אם זה אומר שאני אלמד שלוש פעמים בשבוע.
אני גם לא הייתי מקלקלת את יום חמישי בשני קורסים דפוקים שאף אחד לא באמת צריך ללמוד רק כדי להרוס לנו את סוף השבוע. אה וגם הקורס היחיד היה מבוא לאיור/ יסודות האיור/ איור למתקדמים. ואולי מידי פעם תולדות האמנות כי תכלס זה מעניין. 

(כאפת חנון!)

אבל זה רק הרע במיעוטו. זוכרים את הפוסט ההוא שהייתי ממש שמחה על גבול הייבוב הרגשני על כך שנפטרתי מכמה קורסים גרועים ביותר? כאלה שדי הרסו לי את החיים בגלל כמויות המידע הפלצני שזרם לתוך המוח המסכן שלי או אדי הדבק ועיסת הנייר שנאלצתי לנשום? כן? זוכרים?

אז הסיוט לא נגמר.
הם חזרו ובגדול! מי השקרן שהבטיח לנו שטיפוגרפיה מסתיימת לה אי שם בשנה א' ותחזור רק בנגיעות פה ושם בקורסים הרלוונטייים יותר למקצוע עצמו? מי זה? מי? כי אני רוצה לפגוש אותו, ולחפור לו עד שהוא ירצה לעשות לעצמו משהו. כן. ומי זה שהחליט שאני צריכה ללמוד מבוא לכתיבת תוכן? ופרסם את הסילבוס הכי משעמם בעולם?
כל כך משעם שנאלצתי לתת לעצמי סטירה או שתיים כדי להתעורר ולהמשיך לקרוא אותו.
(אם הסילבוס כזה משעמם- מה יהיה בשיעור מה?..)

וכידוע לכם, עם מערכת עצבית רעועה מסוכר שכבר ידוע שיש לי, אני צופה שנה קשה מאד בתחום הריכוז והקשב. תכינו את הסוכריות ללא סוכר או שאני נרדמת.



אז אמרתי לעצמי (בניגוד למה שעשית עד עכשיו) :טוב לא נורא. באמת לא ביג דיל. את גם ככה צריכה להוסיף עוד ארבע קורסי תשתית (יאיי את זה נותנים לנו לבחור :| ). תבחרי דברים שלא קשורים לעיצוב או חפירות אמנותיות.

- הרי כידוע לכם, אני חננת על בכל מה שקשור לביולוגיה וכימיה, והקורסים של חברה שלי שלומדת ביולוגיה מולקולרית נשמעים הרבה יותר מעניינים, אז אני ארשם לקורס מהתחום המדעי!

טוב מה יש?
הסיפור בקצרה? אבוי לשעממת! טוב הלאה הלאה
כלכלה גלובלית ותמורות אזוריות? איכסססססססס כלכלה זה פויה.
סוגיות פילוסופיות ביצירות ספרותיות? איך לומר את זה בעדינות? לא.
מיקרוביולוגיה? יאיי!!! נרשמת! שיט. מתנגש עם קורס אחר.

אני יכולה להמשיך כך שעות אבל אספר לכם בקצרה (פחח) שנתקעתי עם קורס משעמם במיוחד על שטויות בטכנולוגיה של המוזיקה והיצירה והאמנות והבלה בלה בלה. 

בקיצור, אין סיבה לדאוג בכלל נכון? נכון?!

עכשיו למה אני מספרת לכם את זה?
  • כי תכלס זה לא מעניין אף אחד, אז אין לי באמת למי לספר את זה. לחבריי הסטודנטים למקצועות אמיתיים** כמו הנדסת חשמל, יש צרות אחרות. תאמינו לי, לסדטודנטים להדסת חשמל יש *הרבה* צרות. ולכם אין ברירה אלא לקרוא את זה אם אתם רוצים להגיע למתכון.
  • כי כולכם יודעים מה חרדה גורמת לי לעשות. לאפות  והרבה.
  • אם הייתם אוהבים אותי באמת ולא נוטשים אותי כשקשה וחרדתי לי, הייתם יודעים שאני ממש אוהבת קוקוס ואפייה+קוקוס=רוגע.
**הערה: לכל המעצבים אי שם-עיצוב זה מקצוע אמיתי. זו לא אני זו החרדה מדברת.


רק בגלל זה הכנתי באונטי ענק. בכלל לא תכננתי שזה יהיה באונטי ענק. פשוט כל כך הרבה זמן אני מפנטת על עוגת קוקוס לבנבנה כזאת בציפוי שוקולד. ממש הרבה זמן. אז הכנתי אחת כזאת, והיא יצאה, גם במראה וגם בטעם כמו באונטי ענק. אז החלטתי לזרום עם זה. אתם תקראו לזה עוגה, אני אקרא לזה באונטי וכולם יהיו מאושרים!
אחרי שהעוגה יוצאת מהתנור, זה מספיק לי. אני אפילו לא צריכה לאכול ממנה. מספיק לי לאפות, לסגנן ולצלם כדי להרגיע קצת את הראש.




מזל שתמיד אני יכולה לאפות.

טוב אז כמה מילים על העוגה (כאילו לא אמרתי מספיק חה חה)
עוגה באמת מדהימה. ממש מהיר וקל להכין אותה, והיא יוצאת עסיסית ורכה, עם טעם וריח של קוקוס, משהו משהו לקוקוס-הוליקים אמיתיים. משהו משהו אני אומרת לכם!



עוגת קוקוס ושוקולד כמו באונטי
עוגה אחת בתבנית אינגליש קייק

מרכיבים:

לעוגה:
200 מ"ל קרם קוקוס (חצי פחית)
140 גר' קמח תופח (או קמח רגיל+כפית אבקת אפייה)
160 גר' סוכר לבן
קורט מלח
50 גר' שבבי קוקוס טחונים לבנים
1 ביצה
60 מ"ל שמן

לציפוי
200 מ"ל קרם קוקוס
100 גר' שוקולד מריר שבור לקוביות


אופן ההכנה:

מחממים תנור ל180 מעלות

1. מערבבים היטב בקערה: ביצה, שמן וסוכר עד לקבלת תערובת אחידה.
2. מוסיפים את הקרם הקוקוס ומערבבים עד לאיחוד.
3. מנפים לקערה עם הרטובים את הקמח התופח יחד עם המלח והקוקוס.
4.מערבבים בעדינות עד לקבלת בלילה אחידה ומעט גושית.
5. יוצקים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה.
6. אופים 25-30 דקות או עד שהקיסם שמוחד לעוגה יוצא יבש עם פירורים לחים.

לציפוי:
מחממים את קרם הקוקוס שנותר בסיר קטן על אש קטנה. כשמתחילות להופיע בועות, מוסיפים את השוקולד ומערבבים היטב. מורידים מהאש ויוצקים על העוגה בעודה חמה. נותנים לציפוי לחלחל ולצפות את העוגה מכל הכיוונים. אם צריך, מטים את נייר האפייה ונותנים לציפוי ליזול ולצפות את העוגה גם בצדדיה.
כשהעוגה התקררה בטמפרטורת החדר נותנים לה להתקרר באופן מוחלט במקרר, וכך גם ציפוי השוקולד מתייצב.



הערות ושדרוגים:
  • חשוב לא לאפות את העוגה יותר מידיי. היא ממש עדינה, ונשארת די לבנה לאחר האפייה, לכן לא להתפתות לאפות יותר מידיי. היא אמורה להישאר מעט לחה וזה בסדר.
  • אסור להרתיח את קרם הקוקוס כי הוא יתפרק. צריך לחמם לסף רתיחה, ולהוסיף את השוקולד כשהקרם הקוקס חם ולא רותח.
  • אם אין קרם קוקוס, אפשר להשתמש בחלב קוקוס, אם כי התוצאה קצת פחות עשירה בציפוי. בעוגה זה לא יורגש וניתן גם להשתמש בחלב סויה/ אורז/ שקדים, או חלב רגיל.
  •  עדיף לקרר את העוגה לפני החיתוך, כשהיא מתייצבת וקרה היא יותר טעימה לדעתי, למרות שלא חייבים.
  • אם משתמשים בחלב רגיל/ סויה לציפוי מספיקים רק 100 מ"ל כי הוא דליל יחסית. לעוגה משתמשים באותה כמות כמו קרם הקוקוס וממשיכים כרגיל.


לסיכום, חפרתי, אפיתי, היה טעים וקצת נרגעתי.
אז ביי!




18 כבר הגיבו:

pastaeveryday אמר/ה...

תגידי, מה זה קרם קוקוס? החלב בפחית או שאני לא בכיוון?

מור אמר/ה...

וואו, עכשיו אני יודעת איך זה מרגיש לקרוא אותי :-)
אז קודם כל - תנשמי!
דבר שני - כתבת משהו על זה שהולכת להיות לך בעיית קשב וריכוז בשנה הקרובה, ואז שמת תמונה של העוגה. ובאותה השניה הפכתי להפרעת קשב וריכוז מהלכת. טוב, הפרעת קשה וריכוז יושבת על הספה עם המחשב עלי ובוהה בעוגה. קטנונית אחת.
דבר שלישי, בא לי לטעום את העוגה הזו. כאן ועכשיו. חבל שהרגע סיימתי את הקפה של הבוקר. טוב, עוד אחד? סבבה, אני שמה מים רגע. תביאי עוגה.
דבר רביעי, הספקתי לשכוח מהתספורת! אני חייבת לראות לפני שהשיער יגדל. אני יודעת, אני יודעת - אני הבעייתית. שקט.
דבר חמישי, אל תדאגי - בסוף מסיימים את התואר ושמחים שמחים שמחים. ביליב יו מי.
דבר שישי, תחזרי לעבודה כבר. עצוב ומשעמם לי במייל!

טל אמר/ה...

מור תפסיקי להיות בעייתית! לשמחתך כולם חוזרים לעבוד כרגיל מ..מ..חר!

ופסטה כל יום, זה נראה כמו פחית של חלב קוקוס, אבל כתוב על זה קרם קוקוס. כמו שאמרתי אפשר גם עם החלב, זה פשוט יוצא פחות עשיר.

The Cookie Fairy אמר/ה...

חחחח, הפוסט שלך קרא אותי מצחוק!
מתה על הכתיבה שלך :) אפשר ממש להרגיש אותך דרך המסך...
דווקא איור ותולדות האמנות נשמע מעניין בטירוף,
אבל מחזיקה לך את כל האצבעות שבעולם כדי לעבור את השנה הזאת כמו שצריך, ועם כמה שפחות פסיכוזות...
העוגה נראית ונקראת מעולה, מזל שיש לי במקרה טארט קוקוס במקרר להטביע בו את זעמי...
חוצמזה כבר כתבתי אבל הפעם בצורה פורמלית שחור על גבי בלוג-
מתה על הרקע החדש שלך! הוא מקסים, ביתי ומאיר פנים... הישרדות נעימה השנה!

עלמה אמר/ה...

יש לי תחושה שאת מבלה הרבה זמן עם מורקייק, הא?

טל אמר/ה...

עלמה יא מלכה
כנראה שאת צודקת :)
חח לא שמתי לב!

רויטל - המערוך המקפץ אמר/ה...

אמנם ענייני קורסים ומערכת שועת רחוקים ממני כבר הרבה מאוד שנים (לא מגלה כמה:-)) ..אהבתי את החפירה העמוקה בנושא.
והכי אהבתי/אוהבת את הקוקוס שמככב כאן.
אני מאוד מאוד אוהבת קוקוס!
חייבת לנסות את העוגה/באונטי הנפלא שלך
תודה ו..שתהיה שנה אקדמית מוצלחת ומלאת מאפים משובחים

מאיה אמר/ה...

גזירת בריסטולים כבוד!
ת'אמת - טיפוגרפיה זה הדבר היחיד שהחזיק אותי בתואר הזה אז. אמיר חסון השולט, לעולם לא אשכחהו.

בישול בזול אמר/ה...

דווקא סוגיות פילוסופיות ביצירות ספרותיות נשמע לי מעניין. אבל חברה שלי כתבה עכשיו תזה על הארי פוטר אז יכול להיות שאני קצת מושפעת ממנה...
והעוגה נראית ממש לטעמי. אני חייבת למצוא הזדמנות בה אני לא מוקפת שונאי קוקוס ("איכס! למה קוקוס??" "יאללה מי שאלה אתכם בכלל??") ולהכין אותה.

טל אמר/ה...

תזה על הארי פוטר.
גאונות

אפרת אמר/ה...

העוגה נראית מה-זה טעימה!!!
וחוצמזה - מה יותר מעניין מטיפוגרפיה??
:)

Winnie אמר/ה...

העוגה ניראית מדהים!
היא לא לטעם שלי (בגלל הקוקוס) אבל..... לא חושבת שהייתי עומדת בפיתוי ובכל זאת הייתי אוכלת :)

יעל אמר/ה...

אני קוראת סמויה כבר כמה זמן, אבל הפעם לא יכולתי להתאפק, המתכון נראה מעולה, ואני ממש ממש אוהבת את הפורמט החדש שמשלב איורים.

אנונימי אמר/ה...

בתור מישהי שסיימה לפני שנתיים איור בויצו, אני יכולה להגיד לך שאם הייתה לי עוגת באונטי לפני בשנים הראשונות יש מצב שהיה לי יותר טוסיק ללמוד... :)

ויצו מקום מקסים, תהני :) טרי מהממת, אתם בידיים הכי טובות שיכולות להיות

אנונימי אמר/ה...

אם אפשר לקבל מידות בכוס ולא במשקל,תודה שרית

טל אמר/ה...

לאנונימית שלמדה איור, אני לא לומדת בויצו! :) אבל תודה

ושרית, בראש העמוד תמצאי דף המרות מגרמים לכוסות, בהצלחה!

אנונימי אמר/ה...

אההה סורי!. אז איפה את לומדת ? :)

בישול בזול אמר/ה...

סוף סוף יש לי הזדמנות להכין. העוגה יושבת לה על השיש, מתקררת ועושה לי עיניים. ואני יושבת לי פה מנסה לשכנע את עצמי לא לפתוח אותה עכשיו ולחכות למחר כמו ילדה טובה. פאדיחות להביא לעבודה עוגה חצי אכולה...
השתמשתי במי קוקוס (לא הצלחתי למצוא קרם קוקוס משום מה) והשתמשתי לציפוי בחצי פחית פחות רבע כוס (בו השתמשתי למתכון אחר), ויצא סבבה נראה לי. וגם שמתי בבלילה 100 גרם קוקוס במקום 50 כי התחשק לי יותר קוקוס.
דיר בלאק אם החברה' בעבודה לא אוהבים קוקוס! מצד שני, יותר בשבילי...

הוסף רשומת תגובה

כשאתם מגיבים, זה כיף חיים